מדיטציה ושיפור הישגים אישיים 

כבר אלפי שנים, אנשים מכל הדתות והגישות הפילוסופיות מתרגלים מדיטציה ותפילה. הנחת היסוד הבסיסית בכל סוגי המדיטציות היא זהה:  שהיקום עשוי מאנרגיה אחת,  אינטליגנטית ומודעת, המתקיימת לנצח כמקור וכיוצרת הכל. לאנרגיה הזו אין מה להשיג, היא איננה זקוקה לדבר ואין לה ממה לפחד. היא שלמה. אנרגיה זו היא היקום האינסופי. מהותה של האנרגיה הזו היא סיפוק, אהבה, שלום, שמחה ושלמות.

המיסטיקנים טוענים שה"אני האמיתי" מצוי בטוטליות האנרגיה הזו ושתחושת הנתק הינה אשליה. במשך דורות, אנשי רוח ניסו לתאר לבני האדם מצב תודעה בה תחושת האחדות הינה החוויה המרכזית. במשך אלפי שנים אנשים הגיבו להסברים האלה בשאלה: "אם אני אנרגיה אחת אינסופית, אם אני אכן התגלמות של אהבה , למה אני מרגיש כל כך רע? למה יש לי כל כך הרבה בעיות?למה אני לא מרגיש את השלווה ואת האושר שהינם לטענתכם הטבע האמיתי שלי? "

המיסטיקנים תמיד ענו:" אתה לא חווה את טבעך האמיתי בגלל החשיבה שלך . החשיבה מונעת ממך מלחוות את האמת שלך. ( חשיבה = Mind).

היום ידוע שזה נכון- החשיבה אכן פועלת כמסנן, אשר צובע את תפיסת המציאות שלנו.

המוח כמסנן מידע.

המוח מתוכנת להבחנה בין דברים הגורמים כאב, מהם יש להימנע, לדברים הגורמים הנאה, אליהם יש לשאוף.

מכיון שהמוח נוטה להתמקד בכל פעם בדבר אחד, המוח מסנן מידע בצורה המאשרת והמאמתת את תפיסותיו ואת מערכת ההקשרים שלו.אין פלא אם כך שאנחנו לא מצליחים לראות את עולם האהבה וההרמוניה המתוארת ע"י אנשי הרוח.

הסברים נוספים על ראשית היקום מאירים באור נוסף את הבעיה הזו: הסברים אלה טוענים שבזמן הבריאה, האנרגיה האחת פיצלה את עצמה לדואליות לכאורה: טוב ורע, זכר ונקבה, למעלה למטה וכו'. בכל צמד ניגודים  האחד לא יכול להתקיים ללא השני, כמו שני צדדים של אותו המטבע.

המתח בין ניגודים בא לידי ביטוי גם במוח. למוח, המחולק לשתי אונות, ימין ושמאל, יש מבנה דואלי. העובדה שאצל רוב האנשים קיים חוסר איזון בין שתי אונות המוח, מצב הקרוי הצדדה מוחית

 ( Brain lateralization), רק מדגיש ומעצים את המבנה הדואלי. מכיון שהמוח נוטה לסנן את המציאות בצורה החצויה הזו, אנחנו נוטים לראות את המציאות כדואלית במקום במושגים של אחדות.

לו המוח יכול היה ללמוד לתפקד בצורה יותר הוליסטית, לו שני צידי המוח יכלו ליצור איזון ביניהם ולתפקד כאחד, יתכן וחווית המציאות שלנו היתה שונה לגמרי.

ככל שחוסר האיזון בין שני חלקי המוח גדל, בהתאמה מתחזקים רגשות של נתק, פחד, חרדה וניכור.

רק מוח המתפקד מתוך חוסר איזון בין שתי האונות יכול להכיל תפיסות ואמונות המייצרים הפרעות תפקוד והתנהגות, התמכרויות ואת הכאב הנלווה אליהם.

מחקרים עדכניים בתחום פעילות המוח מראים שתרגול מדיטציה לאורך זמן, אכן מאזן את המוח ויוצר סינכרוניזציה בין שתי אונות המוח. חוקרים רבים חקרו תופעה זו. אחד החוקרים, ד"ר צ'רלס סטרובל  (Dr. Charles Stroebel Ph.D  M.D.)  העומד בראש המכון לחקר מתקדם ברפואה התנהגותית, קיים מספר מחקרים בקרב מודטים בשנות ה 70 . הוא גילה, שבזמן מדיטציה עמוקה, גלי המוח משתנים ומקבלים צורה אחידה. צורה זו מעידה על כך ששתי אונות המוח, אשר באופן רגיל מתפקדים בחוסר איזון, מתפקדים בסינכרוניזציה, תאום ואיזון.

בעוד שבקרב רוב בני האדם ישנה אונה אחת הדומיננטית יותר מהשנייה, נראה שמודטים מנוסים,מפתחים את היכולת להשתמש בשני חלקי המוח, ולחיות בתודעה מאוזנת יותר המאופיינת בסינכרוניזציה של המוח ותפקוד מוחי מלא. את מידת הסינכרוניזציה המדויקת ניתן למדוד באמצעות בדיקת EEG.

כל סוג של התמקדות יוצר מידה מסוימת של סינכרוניזציה בין שני חלקי המוח ( מדיטציה). ככל שההתמקדות חזקה יותר, תהליך הסינכרוניזציה גובר ונוצר מצב מדטטיבי עמוק יותר.

אנשים המודטים, מאזנים את המוח באמצעות סוג  של התמקדות: חזרה על מנטרה או תפילה, התמקדות בנשימה, התבוננות בלהבת נר או באמצעות כל טכניקת התמקדות אחרת.

בניגוד לדעות קדומות רווחות, אנשים המתפקדים במצב המודעות הזה הינם פרודוקטיביים יותר, שמחים יותר, מסוגלים ליצור דרגות גבוהות יותר של אינטימיות, יצירתיים ושלמים יותר. מכיון שהמסננים דרכם הם רואים את המציאות אינם מחלקים את הכל לקטגוריות, המבוססות על תכנות ילדות אקראי, הם מצליחים לראות ולחוות את המציאות בצורה אובייקטיבית יותר, ללא פחד או שופטנות, ללא הצורך במניפולציות וללא הצורך המתמיד באישורים – בקיצור- ללא תכנות מנטאלי.

זה למעשה מצב של תפקוד אופטימלי.

בנוסף, כאשר המוח נמצא במצב המאוזן הזה, הוא מייצר נירו-כימיקלים גורמי הנאה הנקראים אנדורפינים, הגורמים לכל החוויה להיות מאד מהנה.

יחד עם זה, מודטים בכל טכניקות המדיטציה יודעים שתחושת השלווה, הרווחה והערנות המוגברת הנוצרים בזמן מדיטציה, נמוגים מאד מהר, לפעמים תוך דקות ספורות. תופעה זו מתרחשת בגלל שמערכת התפיסות האומרת לנו שאנחנו נפרדים ומנותקים חוזרת לפעילות וגורמת לחזרת המוח למצב של הצדדה ( אונה אחת דומיננטית ביחס לשנייה), ולכן למצב תודעה מצומצם יותר. תהליך ההצדדה גורם לירידה בהפרשת האנדורפינים ולכן תחושת השלווה והרווחה נמוגים.

תגליות משמעותיות, אשר נתגלו בשנות ה 70 ,  אפשרו להפוך את תהליך הסינכרוניזציה של המוח  למעשי וזמין יותר לאנשים המחפשים סוג כזה של ריפוי והתפתחות אישית, אבל שחסרים את הזמן ואת הנטייה למדוט הרבה שעות ביום במשך שנים רבות.

טכנולוגית ההולוסינק היא פתוח מתוחכם יותר של הטכנולוגיות אשר פותחו לראשונה בשנות ה 70 , אשר מעוררת מצבים מדטטיבים עמוקים תוך דקות, וחוסכת שנים של אימון ושיפור היכולת להגיע למצבים אלה.  טכנולוגית ההולוסינק מבוססת על טכנולוגית שמע, המאפשרת להשיג הישגים אשר קודם הושגו במשך שנות אימון רבות, בכמה שנים בלבד, ובכך להעצים תהליכים של התפתחות אישית.

בדומה לתהליכי התפתחות אישית אחרים, המשתמשים בטכנולוגית ההולוסינק מפתחים יכולות אינטואיטיביות, חמלה, העצמת היכולות האישיות והמודעות העצמית, שיפור בתפקודים מנטאליים,שיפור בתפקודים רגשיים ועוד.

ההשפעה הבולטת היא שאנשים הופכים מאושרים יותר. הפרעות התנהגות והתמכרויות נעלמות. פחדים נעלמים והיכולת לתקשר וליצור מערכות יחסים גוברת. תפקודים מנטאליים של יכולות למידה, זיכרון וקבלת החלטות מתעצמים, ואיתם היכולת  להתמודד בצורה יעילה יותר עם אירועי החיים בכלל. אנשים מתפקדים בצורה מאוזנת יותר המייצרת סיפוק ותחושת זרימה עם החיים.

ניתן להזמין דיסק התנסות בשיטת ההולוסינק : www.hiburim.org

http://hiburim.org/index.php?option=com_content&task=view&id=38&Itemid=51